שמועה מפטירת קרוב


  • שמועה מפטירת קרוב
  • שמועה קרובה
  • שמועה רחוק
  • החיוב הודעה
  • השלושים
  • יום השלושים
  • שנת אבל
  • האבלות
  • אמירת קדיש



    • שמועה מפטירת קרוב

    שמועה קרובה
    קרוב שלא נודע לו מפטירת קרובו בעת הפטירה והשבעה, ונודע לו אחר כך בתום השלושים או ביום השלושים למיתה, נקראת שמועתו "שמועה קרובה".
    בשמועה קרובה חייב האבל לנהוג אבלות שבעה ושלושים מיום השמיעה.


    שמועה רחוקה
    אם הגיע אליו השמועה אחר שלושים למיתה אפילו בליל שלושים ואחד נקראת שמועתו "שמועה רחוקה".
    בשמועה רחוקה אינו נוהג אבלות רק שעה קלה, וגם אז אינו נוהג כל דיני האבלות רק די במעשה אחת של אבלות, כגון חליצת הנעליים או להתיישב בכיסא נמוך, ומיד אחר כך הוא יכול לנעול נעליו או לקום מהכיסא. בתוך המעת לעת לשמיעתו, ואם לא ברך בתוך המעת לעת שוב אינו מברך.
    בשמועה על פטירת הורים צריך לקרוע כל בגדיו לעולם.
    אינו חייב באכילת סעודת הבראה.
    אם שמע בשבת או ביום טוב אינו נוהג בהם שום מנהג אבלות, גם לא דברים שבצנעא.
    אם לא נהג אבלות בשעת השמיעה צריך להשלימו אחר כך.
    אבלים על הורים חייבים באבלות י"ב חודש עד גמר השנה מהפטירה.


    חיוב הודעה:
    אין חיוב להודיע לקרובים שמת להם מת. וכל זמן שלא נודע להם אין עליהם שום חיובי אבלות. ולכן אפילו מי שיודע מותר להזמינם לסעודת נישואין ושאר שמחות. אם הם שואלים אין לשקר להם ולומר שהוא עדיין חי.
    בנים זכרים המנהג להודיעם על פטירת הוריהם כדי שיאמרו "קדיש".
    בחגים וכן בפורים אין להודיעם מפני מניעת שמחה.


    השלושים:
    לאחר שבעת ימי האבלות עודנו אבל עוד עשרים ושלושה יום עד תום שלושים יום, ונוהג בהם קצת דברים של אבלות.
    אין להסתפר ולהתגלח, וכן אין ליטול ציפורניו בכלי.
    רחיצה מותרת גם במים חמים, האשכנזים נוהגים לא להתרחץ במים חמים כל השלושים.
    כשלובש בגדים מכובסים צריך לתת אותם מקודם לאחר ללובשם לשעה קלה ואחר כך מותר לו ללובשם.
    ויש נוהגים שאם מניחם על גבי הרצפה או שמקלקל הקיפולים נחשב כאילו לבשם אחר, ומותר ללובשם.
    אין ללבוש בגדים חדשים, ובמקום הצורך מותר אם לבשם שניים או שלושה ימים, וכן אין ללבוש בחול בגדי שבת.
    אין לישא אשה בתוך השלושים, ואם קבעו חתונה קודם שנעשה אבל והוא רווק מותר.
    שידוכים מותר לעשות גם בתוך השבעה, ואפילו ביום המיתה.


    יום השלושים:
    נוהגים ביום השלושים לבקר בבית הקברות על הקבר ואומרים פרקי תהילים ותפילת "אנא" ומזכירים נשמת הנפטר בתפילת "א-ל מלא רחמים" וכשיש מניין אומרים קדיש.
    אם חל יום השלושים בשבת עולים ביום ראשון שלאחריו.


    שנת אבל:
    אבלים על הוריהם נוהגים מקצת אבלות במשך שניים עשר חודש, מפני כבוד אב ואם. גם בשנה מעוברת נוהג אבלות רק שניים עשר חודש, ובחודש הי"ג אינו נוהג שום אבלות.
    השנים עשר חודש מונים מיום הקבורה.


    האבלות:
    אין להשתתף בשמחות כגון בסעודת נישואין וברית מילה וכדומה.
    יש מקרים שמותר להשתתף בהם ולכן יש להתייעץ בכל מקרה עם רב.
    אין ללבוש בגדים חדשים, ובמקום הצורך ייתן לאחר ללובשם יומיים או שלוש תחילה ואחר כך מותר ללובשם.
    וכן אין ללבוש בגדי שבת בימות החול.
    צריך לשנות מקום ישיבתו בבית הכנסת, בשבת יש נוהגים שאין משנים.
    כשמזכיר שמועה בשם הנפטר יאמר "הריני כפרת נשמתו" (ובאמו משכבה).
    לאחר עבור הי"ב חודש יאמר זכרונו לברכה.
    יש נוהגים במשך השנה בלימוד משניות ולעלות בתורה בעליית "מפטיר".


    אמירת קדיש:
    נוהגים שבנים אומרים קדיש על פטירת הוריהם במשך אחד עשר חודש מיום הקבורה, וכתוב במדרשים גודל מעלת אמירתו, ושעל ידי זה פודה אביו ואמו מן הגהנום.
    יש עדות שנוהגות לומר קדיש שניים עשר חודש פחות שבוע.
    אומרים קדיש גם בשבת ויום טוב.
    עיקר תועלת אמירתו הוא על ידי הבן, ואם אין לנפטר בן או אי אפשר לבן לומר, שוכרים אחד שיאמר קדיש, וצריך האיש ששכרו אותו לומר בכל יום בבוקר קודם התפילה שכל הקדישים שאומר היום יהיו לעילוי נשמת פלוני בן פלוני, "ויהי נועם" וכו'.
    אם הבן יכול להתפלל לפני העמוד, מתפלל גם לפני העמוד במשך האחד עשר חודש, חוץ משבת וחגים. התפילה לפני העמוד יותר חשובה מאמירת קדיש.
    ביום שפוסק לומר קדיש נוהגים לעלות לתורה.


    חזרה ל הליכות אבילות

    יש לשמור על הדף או למסרו לבית כנסת

    בית עלמין סגולה. רחוב הראשונים 6, פתח תקוה. טלפון: 03-9311328